בהתאם לקבוע במסגרת זכויות עובדים בישראל, זכותו של עובד לקבל החזר כספי עבור הוצאות נסיעה במסגרת עבודתו. סכום המקסימום בו נדרש המעסיק להשתתף בהוצאות הנסיעה של העובד, מתעדכן בהתאם לשינויים בעלויות התחבורה הציבורית.

על פי ההסכם הקיבוצי וההרחבה שניתנה לו, דמי נסיעות של עובדים יחושבו על פי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס, או לפי מחירו של כרטיס "חופשי חודשי" שמתאים לנסיעות ממקום מגוריו של העובד, למקום העבודה.
 

עובד שזקוק לתחבורה בכדי להגיע מביתו, אל מקום עבודתו, או להיפך. זאת, בין אם כלי התחבורה המשמש אותו לשם כך הנו רכב אישי, תחבורה ציבורית, או אחר. במקרים של שימוש בתחבורה ציבורית, החזר ההוצאות ישולם בהתאם להוצאות בפועל.

עובדים המוסעים אל מקום עבודתם, או ממנו, בהסדר הממומן על ידי אוצר המדינה, אינם זכאים לדמי נסיעות. אם הסדר זה יוצא לפועל רק בחלק מהחודש, יקבל העובד דמי נסיעות עבור התקופה היחסית.

עובד שנעדר ממקום עבודתו במשך חודש ימי עבודה רציפים ומעלה, לא זכאי לדמי נסיעות עבור חודש זה. כך גם עובדים בעלי רכב צמוד, או עובדים המוסעים למקום העבודה על ידי המעביד, או מטעמו.
 

בתביעה שהגיש עובד לבית הדין האזורי, נטען כי עם קבלתו לעבודה, חתם על מסמך המפרט את מרכיבי משכורת הברוטו החודשית שניתנת לו וזו כוללת תשלום דמי הבראה ודמי נסיעות. אולם, טען העובד כי הסכם זה נוגד את החוק וכי חתימתו מהווה ויתור שאינו תופס.

בפסק הדין, שדחה את התביעה, הוסבר כי אמנם בחוק הגנת השכר, אסר המחוקק על שכר כולל, אך איסור זה הוגבל לשני נושאים: גמול עבור עבודה בשעות מנוחה ושעות נוספות ודמי חופשה.

בנוסף, פסק בית המשפט כי במקרה של עליה בסכום הכסף לו זכאי העובד בגין נסיעותיו, על המעביד להעלות את שכרו הכולל בהתאם. קביעת השכר הכולל, כפי שציין בית המשפט במאמר מוסגר, אינה לרעתו של העובד, נהפכהו. הכללת דמי הנסיעה מגדילה את שכר הברוטו ומשפרת את התנאים הסוציאליים להם זכאי העובד, כמו פיצויי פיטורין, הפרשות לקרנות פנסיה ועוד.
 

כאמור, דמי הנסיעות ינתנו עד לסכום מקסימום, שנקבע בהתאם לעלות הנסיעה בתחבורה ציבורית מוזלת. אולם, לא אחת עובדים שנאלצים להגיע למקום עבודתם בימי חג, או בשעות בהן אין תחבורה ציבורית, נאלצים לעשות שימוש במוניות ולשלם עבור הנסיעה סכום כסף העולה בהרבה על סכום המקסימות שמחייב את השתתפות המעסיק.

בצו ההרחבה אין התייחסות לאופן בו מגיע העובד למקום עבודתו ובכל מקרה יקבע הסכום בו ישתתף המעסיק לפי תעריף של תחבורה ציבורית בלבד. אולם, חשוב לציין כי מעסיק שבוחר לפצות את עובדים עבור אילוצים מעין אלו, רשאי לעשות כן.